×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מנחות ס״ח:גמרא
;?!
אָ
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר מַאי טַעְמָא מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְיֹאמְרוּ אֶשְׁתָּקַד מִי לֹא אָכַלְנוּ בְּהֵאִיר מִזְרָח הַשְׁתָּא נָמֵי נֵיכוֹל. וְלָא יָדְעִי דְּאֶשְׁתָּקַד לָא הֲוָה עוֹמֶר הֵאִיר מִזְרָח מַתִּיר וְהַשְׁתָּא דְּאִיכָּא עוֹמֶר עוֹמֶר מַתִּיר וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לְמִצְוָה מִשּׁוּם מִצְוָה לֵיקוּם וְלִיגְזוֹר. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּשִׁיטַת רַבִּי יְהוּדָה אֲמָרָהּ דְּאָמַר מִן הַתּוֹרָה אָסוּר שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ״ג:י״ד} עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. עַד עִיצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם וְקָסָבַר עַד וְעַד בַּכְּלָל. וּמִי סָבַר לַהּ כְּוָותֵיהּ וְהָא מִיפְלָג פְּלִיג עֲלֵיהּ דִּתְנַן מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר א״ראָמַר רַבִּי יְהוּדָה וַהֲלֹא מִן הַתּוֹרָה הוּא אָסוּר דִּכְתִיב עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה הוּא דְּקָא טָעֵי הוּא סָבַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִדְּרַבָּנַן קָאָמַר וְלָא הִיא מִדְּאוֹרָיְיתָא קָאָמַר וְהָא הִתְקִין קָתָנֵי מַאי הִתְקִין דָּרַשׁ וְהִתְקִין. רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָכְלִי חָדָשׁ בְּאוּרְתָּא דְּשִׁיתְּסַר נַגְהֵי שִׁבְסַר קָסָבְרִי חָדָשׁ בְּחוּצָה לָאָרֶץ דְּרַבָּנַן וְלִסְפֵיקָא לָא חָיְישִׁינַן. וְרַבָּנַן דְּבֵי רַב אָשֵׁי אכלו בְּצַפְרָא דְּשִׁבְסַר קָסָבְרִי חָדָשׁ בְּחוּצָה לָאָרֶץ דְּאוֹרָיְיתָא. וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִדְּרַבָּנַן קָאָמַר וְכִי תַּקֵּין לְיוֹם הֶנֶף לִסְפֵיקָא לָא תַּקֵּין. אָמַר רָבִינָא אאָמְרָה לִי אֵם אֲבוּךְ לָא הֲוָה אָכֵיל חָדָשׁ אֶלָּא בְּאוּרְתָּא דְּשִׁבְסַר נַגְהֵי תְּמָנֵיסַר דְּסָבַר לַהּ כר׳כְּרַבִּי יְהוּדָה וְחָיֵישׁ לִסְפֵיקָא.: מתני׳מַתְנִיתִין: הָעוֹמֶר הָיָה מַתִּיר בַּמְּדִינָה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בְּמִקְדָּשׁ באֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּבִיכּוּרִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה קוֹדֶם לָעוֹמֶר אִם הֵבִיא פָּסוּל קוֹדֶם גלִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יָבִיא אִם הֵבִיא כָּשֵׁר.: גמ׳גְּמָרָא: יָתֵיב רַבִּי טַרְפוֹן וְקָא קַשְׁיָא לֵיהּ מָה בֵּין קוֹדֶם לָעוֹמֶר לְקוֹדֶם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. אָמַר לְפָנָיו יְהוּדָה בַּר נְחֶמְיָה לֹא אִם אָמַרְתָּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר שֶׁכֵּן לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל הֶדְיוֹט תֹּאמַר קוֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל הֶדְיוֹט. שָׁתַק רַבִּי טַרְפוֹן צָהֲבוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן נְחֶמְיָה אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא יְהוּדָה צָהֲבוּ פָּנֶיךָ שֶׁהֵשַׁבְתָּ אֶת זָקֵן תְּמֵהַנִי אִם תַּאֲרִיךְ יָמִים אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי אוֹתוֹ הַפֶּרֶק פְּרֹס הַפֶּסַח הָיָה כְּשֶׁעָלִיתִי לָעֲצֶרֶת שָׁאַלְתִּי אַחֲרָיו יְהוּדָה בֶּן נְחֶמְיָה הֵיכָן הוּא וְאָמְרוּ לִי נִפְטַר וְהָלַךְ לוֹ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְדִבְרֵי יְהוּדָה בֶּן נְחֶמְיָה נְסָכִים בִּיכּוּרִים שֶׁהִקְרִיבָם קוֹדֶם לָעוֹמֶר כְּשֵׁירִין פְּשִׁיטָא. מַהוּ דְּתֵימָא הָתָם הוּא דְּהוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל הֶדְיוֹט אֲבָל הָכָא דְּלֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ לָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן כׇּל שֶׁכֵּן הָכָא דְּלָא אִיתְּסַר כְּלָל. (סד״ר הנצ״א גל״י פי״ל סִימָן).: בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מַהוּ שֶׁיַּתִּירוּ שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן. הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן דְּזַרְעִינְהוּ בֵּין הָעוֹמֶר לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וַחֲלֵיף עֲלַיְיהוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְעוֹמֶר מַאי כְּסִדְרָן שַׁרְיָין שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן לָא שַׁרְיָין אוֹ דִלְמָא שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן נָמֵי שַׁרְיָין. אָמַר רַבָּה ת״שתָּא שְׁמַע {ויקרא ב׳:י״ד} וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּיכּוּרִים בְּמִנְחַת הָעוֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר מֵהֵיכָן בָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין אַתָּה אוֹמֵר מִן הַשְּׂעוֹרִין אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַחִיטִּין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶאֱמַר אָבִיב בְּמִצְרַיִם וְנֶאֱמַר אָבִיב לְדוֹרוֹת מָה אָבִיב הָאָמוּר בְּמִצְרַיִם שְׂעוֹרִין אַף אָבִיב הָאָמוּר לְדוֹרוֹת שְׂעוֹרִין. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מָצִינוּ יָחִיד שֶׁמֵּבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַחִיטִּין וְחוֹבָתוֹ מִן הַשְּׂעוֹרִין. וְצִיבּוּר שֶׁמְּבִיאִין חוֹבָתָן מִן הַחִיטִּין מְבִיאִין חוֹבָתָן מִן הַשְּׂעוֹרִין וְאִם אַתָּה אוֹמֵר בָּא מִן הַחִיטִּין לֹא מָצִינוּ צִיבּוּר שֶׁמֵּבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַשְּׂעוֹרִין. דָּבָר אַחֵר אִם אַתָּה אוֹמֵר עוֹמֶר בָּא מִן הַחִיטִּין אֵין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּיכּוּרִים. וְאִם אִיתָא דִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן שַׁרְיָין מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּמַקְרֵיב עוֹמֶר מֵהָנָךְ דְּאַשְׁרוּשׁ קוֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבָתַר הָעוֹמֶר דְּאֶשְׁתָּקַד. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵהָנָךְ דְּאַשְׁרוּשׁ קוֹדֶם לָעוֹמֶר דְּהַשְׁתָּא וּבָתַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּאֶשְׁתָּקַד. מִי סָבְרַתְּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ואי ס״ד למצוה הוא דבעי להמתין שלא יאכלו חדש ביום ט״ז עד שיקרב העומר אבל אין עומר מעכב משום דאין בו חיוב אלא מצוה ליתי רבן יוחנן בן זכאי ולגזור שיהא יום הנף כולו אסור אלא ש״מ מדגזר דהבאת עומר מעכב: אמר רב נחמן בר יצחק לעולם קסבר למצוה ולא לעכב ואמאי גזר רבי יוחנן משום דבשיטת ר׳ יהודה (סברא) [אמרה] דמן התורה אסור יום הנף כשאין בהמ״ק קיים: והא התקין קתני דמשמע דלא סבר דמדאורייתא אסור מאי התקין דרש תורה והתקין: ולספיקא דלמא עיברו ב״ד לאדר שעשאוהו מלא והוי יום שבסר שיתסר לא חיישי׳ אלא (אי) [אמרינן דלא] עיברוה הלכך שיתסר דהוי יום הנף לא הוו אכלי בחוצה לארץ יום שבסר אכלי (מן) [אפילו] הלילה: אכלי בצפרא דשבסר ומ״ט לא אכלי באורתא דשתסר דנגהי שבסר דחדש בחו״ל דאורייתא וחיישי לספיקא דלמא עברוה לאדר והוי שבסר שתסר ולצפרא אכלי דסברי דהאיר מזרח מתיר וריב״ז לא תקין דליהוי יום הנף כולו אסור אלא לי״ו ודאי אבל לשבסר ספק שתסר לא תקין: סבר לה כרבי יהודה דאמר מן התורה הוא אסור: אין מביאין מנחה ובכורים של חטים: ומנחת בהמה היינו נסכים קודם לעומר: מה בין קודם לעומר מאי שנא [קודם לעומר] דפסול: שהותר מכלל איסור חדש אצל הדיוט במדינה: לדברי יהודה בן נחמיה דדריש שהותר מכללו: ונסכים בכורים מיין חדש דהיינו בכורים דפירות שהקריבם קודם לעומר כשר (שהקריבם דעומר קאמר) דלכולי עלמא בעינן שתהא שתי הלחם קודם לכל מנחות וביכורים דפירות וכ״ש עומר שיהא קודם להם דהכי אמרינן בפ׳ כל הקרבנות הצבור מנין שתהא קודם לנסכים ופירות האילן וכו׳ אלא כיון דיהודה בן נחמיה מכשיר כשהביא קודם שתי הלחם משום דהותר מכללו משום הכי קאמר לדברי יהודה בן נחמיה כ״ש הכא דפירות דחדש לא אתסר כלל באכילה קודם לעומר: מאי כסדרן שריין שתי הלחם כי חליף על התבואה עומר ברישא והדר שתי הלחם שריין להתיר חדש במקדש: או דלמא שלא כסדרן נמי כי חליף עליה שתי הלחם והדר עומר אין צריך שתי הלחם אחר להתיר אלא הנהו שתי הלחם דהוו קודם עומר שריין כאילו הוו לאחר עומר: אביב במצרים כי השעורה: יחיד שמביא חובה מן החיטים מנחת חוטא: וחובה מן השעורים מנחת קנאות ואי ס״ד שלא כסדרן נמי שריין חדש במקדש משכחת לה בשתי הלחם הוו בכורים אע״ג דעומר בא מן החטים כגון דמקריב עומר מהנך דאשרוש וכו׳ ואי שלא כסדרן לא שריין אלא כסדרן כי מייתי עומר מן החטים לא שרי עומר להביא מנחות עד דאתי שתי הלחם בתר עומר וכי מייתי שתי הלחם מן החטים לא הוי בכורים דהא בא עומר מהן הלכך בא מן השעורים כדי שיהו שתי הלחם בכורים לעולם אפילו שלא כסדרן שריין ולא מצית אמרת דמייתי עומר מהנך דאשרוש וכו׳1 כלו׳ דשתי הלחם הוו בכורים דמי סברת דבכורים דפירא קאמרינן דהוו בכורים כלומר דהנך דאשרוש קודם עומר הוו פירי אחר והוו בכורים. ואנן שתי הלחם דליהוו בכורים למזבח קא בעינן ואי אמרת דליתי עומר מן החטים אף על גב דאשרוש קודם לשתי הלחם ולא הוו ממין אלו מכל מקום שם חטים אחת הן והא אכיל ליה מזבח מפירי מחטים דהא שתא בעומר ולא הוו שתי הלחם בכורים הלכך עומר בא מן השעורים כדי שיהא שתי הלחם בכורים גמורים של חטים שעדיין לא אכל המזבח מהן:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 אולי צ״ל ובכה״ג הוו שפיר שתי הלחם ביכורים דאי סברת וכו׳.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144